FIT BLOG

לא כל תרגיל פילאטיס שווה אותו הדבר - במיוחד כשמדובר בספורטאים. אילו תרגילי פילאטיס מזרן באמת חיוניים לפיתוח שליטה, יציבות והעברת כוח? ואיך משלבים אותם נכון באימון פונקציונלי? בעולם האימון של היום, ספורטאים כבר לא מחפשים רק להתחזק. הם מחפשים להיות מדויקים יותר, יעילים יותר, ובעיקר - עמידים יותר לעומסים. וכאן נכנס פילאטיס מזרן. לא כתחליף לאימון כוח או אירובי, אלא ככלי שמפתח את מה שמחזיק הכל יחד: שליטה נוירו-מוסקולרית, יציבות ותיאום בין חלקי הגוף. המחקר בתחום עדיין מתפתח, אך סק

למה חלק מהאימונים ״מרגישים טוב״, אבל לא באמת מקדמים? איך עומס, מורכבות, סדר תרגילים ותכנון נכון משפיעים על תוצאות? מבט מקצועי למאמנים על הטעויות הנפוצות בבניית אימון פונקציונלי, ומהי הדרך הנכונה להצלחה בעשור האחרון אימון פונקציונלי (Functional training) הפך לשם דבר. יותר תנועה רב-מישורית, יותר קומבינציות, יותר דינמיקה. אבל עם העלייה בפופולריות עולה גם שאלה חשובה: האם כל אימון פונקציונלי הוא באמת אימון פונקציונלי? או במילים אחרות: האם אנחנו באמת בונים מערך אימון - או פשוט מחבר

חזרה לאימונים אחרי הפסקה יכולה להיות מבלבלת: להתחיל חזק או לאט? לבחור בפילאטיס, אימון כוח או בכלל אירובי? וכמה זמן לוקח לחזור לכושר? ריכזנו עבורך תשובות מבוססות מחקר וטיפים פרקטיים שיעזרו לך לחזור לשגרה בטוחה, חכמה, ובעיקר - מתמשכת. יש רגע כזה שבו אנחנו אומרים לעצמנו: ״טוב, הגיע הזמן לחזור״. לפעמים זה אחרי חופשה ארוכה, לפעמים אחרי פציעה, אחרי תקופה מאתגרת (מילואים, לחץ, חוסר שגרה…) או פשוט רצף ימים בהם האימון נדחק הצידה. החדשות הטובות: לא צריך לחזור ״בכל הכוח״.החדשות החשובות

איך שפה, קשב ולמידה מוטורית משפיעים על איכות ההדרכה בפילאטיס ובאימונים פונקציונליים אם מצאת את עצמך אומרת שוב ושוב: ״תאריכי את הגב״. ״תאספי את הבטן״. ״תשמרי על הצלעות סגורות״. והמתאמנת מולך עדיין עושה משהו אחר לגמרי - זו כנראה לא היא. זו הדרך שבה אנחנו מנסות ללמד. בעולם האימון קל לחשוב שתנועה טובה נוצרת מהסבר טוב. אבל המדע מספר סיפור אחר: המוח לא לומד תנועה דרך מילים, אלא דרך חוויה. במונחים של למידה מוטורית (motor learning), הדרך שבה אנחנו מנחות את המתאמנים משפיעה ישירות ע

האם באמת אפשר ״להפעיל״ שריר בצורה מודעת - והאם זה בכלל משנה? בעולם שבו האימון נע בין עומסים גבוהים, תנועות מורכבות ורצון ליעילות מקסימלית, עולה השאלה - האם כדאי לחשוב על השריר בזמן תרגיל, או פשוט לזוז? בואו נשים את זה על השולחן - כמה פעמים מצאתם את עצמכם באמצע Plank חושבים על הלו״ז למחר, או מתכננים את הקפה של אחרי האימון תוך כדי Footwork על הרפורמר? אבל מה אם היינו אומרים לכם שהמרחק בין הגוף שאתם רוצים לגוף שיש לכם - לפעמים נמצא בדיוק בגשר שבין הנוירון לשריר? בין אם את מדריכ

תמר נחמיאס | פיזיותרפיסטית (B.P.T) רצפת אגן, אורתופדיה ופציעות ספורט ומדריכת פילאטיס נפילה היא לא סתם רגע מביך. במיוחד בגיל המבוגר היא יכולה להיות אירוע מסכן חיים. טיפים חשובים למדריכים.ות ומתאמנים.ותר לפי נתונים עולמיים, נפילות הן אחת הסיבות המרכזיות לפציעה, ירידה בתפקוד ואובדן עצמאות, כאשר 1 מכל 4 מבוגרים מעל גיל 65 יחווה נפילה לפחות פעם בשנה. אבל למרות הנתונים המטרידים, יש גם תקווה: במקרים רבים נפילות אינן ״גזירת גורל״. הן קשורות לשינויים פיזיולוגיים שניתן להשפיע עליהם בעז

סוכרת הריון ואימוני כושר: איך לזוז חכם כדי לאזן את הסוכר - בלי לוותר על הבטיחות שלך ושל העובר סוכרת הריון הפכה בשנים האחרונות מאבחנה שנחשבה בעבר יחסית נדירה למצב נפוץ יותר, במיוחד בהריון ראשון בגיל מאוחר או כשיש רקע משפחתי של סוכרת. חשוב שתדעי שפעילות גופנית מותאמת בהריון היא אחד הכלים היעילים, הזמינים והבטוחים שיש לנשים כדי לשפר את איזון הסוכר בדם, להפחית צורך בטיפול תרופתי ולהשפיע לטובה גם על בריאות העובר. מה זו בעצם סוכרת הריון - ולמה זה כזה סיפור? סוכרת הריון (GDM, Gest

אחד האתגרים הגדולים בהדרכת פילאטיס הוא לדעת מתי לתקן ומתי דווקא לעצור רגע ולתת לתנועה לקרות מדריכות פילאטיס רבות, במיוחד בתחילת הדרך, מרגישות אחריות גדולה לדייק כל פרט: מנח האגן, הצלעות, הנשימה או הכתפיים. לעיתים, התוצאה היא רצף בלתי פוסק של תיקונים מילוליים, כך שכמעט כל שנייה מלווה בהנחיה נוספת. אבל - האם יותר תיקונים באמת מובילים ללמידה טובה יותר של תנועה? בשנים האחרונות מחקרים בתחום הלמידה המוטורית (Motor learning) מצביעים על כך שלעיתים דווקא עודף הוראות עלול להעמיס על הקש

האמת המדעית מאחורי אחד המיתוסים הגדולים בעולם הכושר והפילאטיס אם יצא לכם לשמוע על פילאטיס, סביר להניח שנתקלתם במשפט המוכר: ״פילאטיס יוצר שרירים ארוכים וחטובים״. הדימוי הזה הפך כמעט לחלק מהמיתוג של השיטה - גוף ארוך, תנועות זורמות ושרירים ״מוארכים״ ויפים כמו של רקדנים. אבל אם עוצרים רגע ושואלים שאלה פשוטה: האם פילאטיס באמת מאריך שרירים? התשובה המדעית מעט יותר מורכבת - וגם הרבה יותר מעניינת. האם אימון באמת יכול להאריך שרירים? התשובה הקצרה היא שברוב המקרים לא. מבנה השריר האנושי

כולנו מכירות היטב את תחושת הרעד בשרירים בזמן אימון. למה זה קורה והאם זה סימן טוב? אם אי פעם מצאתם את עצמכם ב-Teaser, ב-Side kick או אולי ב-Short box series, כשפתאום הרגשתם שהשרירים מתחילים לרעוד, אתם ממש לא לבד. הרעד הזה הוא חוויה מוכרת למתאמנים רבים, ולעיתים קרובות מציף את השאלה: האם זה סימן לחולשה? לעייפות? או דווקא לאימון יעיל? התשובה, כמו בהרבה דברים בגוף האדם, מורכבת יותר. הרעד קשור לאופן שבו מערכת העצבים והשרירים עובדים יחד. מה גורם לרעד בשרירים בזמן תרגיל? כדי להבין

המדע מאחורי נשימה מודעת, מערכת העצבים והקשר לפעילות גופנית אם יש משהו שהמציאות בשנים האחרונות לימדה את כולנו, מתל אביב ועד מטולה ואילת, זה שסטרס כבר מזמן אינו אירוע חד-פעמי, אלא כמעט מצב בסיסי. המערכת על 200 קמ״ש: הדופק עולה, השרירים מתכווצים, המחשבות לא נרגעות, והגוף במצב של דריכות. אבל אחד הסימנים הברורים ביותר למצב הזה מופיע במקום אחר לגמרי - בנשימה. היא הופכת מהירה יותר, שטחית יותר. והחדשות הטובות? הקשר בין הנשימה למערכת העצבים עובד לשני הכיוונים. כפי שסטרס משנה את הנשי

בעולם שבו תרגילים נעשים מורכבים יותר ויותר - שווה לעצור ולחשוב - האם מורכבות באמת משקפת מקצועיות? או שאולי הבנה של מרכיבי הכושר מספרת סיפור קצת אחר? בעשור האחרון עולם האימון השתנה. תרגילים הפכו ליותר רב-מישוריים, משולבים, ״יצירתיים״. משטחים לא יציבים, קומבינציות מורכבות, מעבר מהיר בין אלמנטים שונים.אבל בתוך כל השפע הזה עולה שאלה פשוטה: האם תרגיל מורכב יותר הוא בהכרח מתקדם יותר?כדי לענות על זה צריך לחזור רגע ליסודות. מהם מרכיבי הכושר הגופני? במדעי האימון נהוג לחלק את מרכיבי ה

קלאסי מול וריאציות? רפרטואר מול טרנדים? בואו נבין למה התרגילים המקוריים הם לא נוס טלגיה, אלא מערכת חכמה ש ל שליטה תנועתית. מרץ הוא חודש ה-March Matness - חגיגה בינלאומית של 35 תרגילי פילאטיס מזרן המקוריים. בכל יום תרגיל אחר - ובכל שנה חוזרת השאלה: אם יש גומיות, כדורים ואלף וריאציות ורעיונות - למה בכלל לחזור לרפרטואר הקלאסי? ב-FIT HOUSE אנחנו לא רואים בזה חזרה אחורה, אלא חזרה לבסיס - כדי להתקדם קדימה. מאיפה הכל התחיל? ג׳וזף פילאטיס פיתח את השיטה בתחילת המאה ה-20 וקרא לה Co

בעבר, נשים רבות שחוו כאבים באזור האגן במהלך ההריון קיבלו עצה אחת: ״תנוחי, זה יעבור אחרי הלידה״. היום אנחנו כבר יודעות שזו לא רק עצה לא יעילה, לעיתים היא אף עלולה להחמיר את המצב אז מה נכון לעשות? הגישה המודרנית, המבוססת על מחקר עדכני, גורסת כי תנועה מותאמת היא אחד הכלים החשובים ביותר בהתמודדות עם כאבי אגן בהריון. כאב בחגורת האגן אינו מעיד על ״נזק״, על אגן ש״מתפרק״ או על בעיה מבנית בלתי הפיכה. ברוב המקרים מדובר במערכת השריר-שלד שמתמודדת עם הורמונים, עומסים משתנים, שינויי יציבה

בשעה טובה ומזל טוב, את אמא! אם את רוצה לחזור לפעילות בהדרגה לאחר הלידה, אימון פילאטיס בהחלט יכול לעזור לך להתמודד עם השינויים שגופך עבר במהלך ההריון הגוף עובר שינויים אדירים. לאחר הלידה הוא זקוק להתאוששות, בעוד שאת במציאות חדשה: עומס רגשי, עייפות, שינויים הורמונליים, ולעיתים גם כאבים. בתוך כל זה, את ככל הנראה צריכה, ולא פחות חשוב - רוצה, לחזור להרגיש חזקה, יציבה ומחוברת לעצמך. בדיוק כאן הפילאטיס נכנס לתמונה, ומציע לך מסלול בטוח, הדרגתי ומעצים לחיזוק הגוף ולחזרה לפעילות אחרי

מדריך ההישרדות למדריכה: בין "על מה זה עובד?" ל"זה בסדר שכואב לי הגב?" אם את מדריכת פילאטיס, יש דברים שכנראה לא לימדו אותך בקורס, אבל נתקלת בהם בשטח. אמירות שאת פשוט שומעת - שוב, ושוב, ושוב. משפטים שנזרקים לאוויר בין הרפורמר ל -Wunda chair , בין חזרה לנשימה, וגורמים לך תוך חצי שניה לבחור: להגיב באוטומט, או לנצל את זה לרגע של הדרכה אמיתית. אז בואי נעשה סדר. אלו המשפטים הכי נפוצים שמדריכות פילאטיס שומעות בשיעור - ומה כדאי (או ממש לא כדאי) לענות. ״על מה זה אמור לעבוד?״ מה המת

מגוון באימונים? מדריכים מקצועיים? מערכת גמישה? בואו נבין מה באמת עושה את ההבדל ולמה שילוב בין סוגי אימון שונים הוא מפתח להתמדה החיים כמו החיים - גם בתוך השגרה קשה לפעמים למצוא שגרה. יש בקרים שמתחילים מוקדם ליד הנמל, ערבים ארוכים אחרי רצף ישיבות במשרד בשרונה, ושישי אחד שכל מה שמתאים בו זה להזיז את הגוף לפני קפה עם חברים בבזל. בתוך המציאות הזו, ״איך לבחור סטודיו לפילאטיס בתל אביב?״ היא בעצם שאלה רחבה יותר, על: איך בונים שגרת אימונים גמישה, מקצועית וכזו שמחזיקה לאורך זמן, בלי לה

רמז: זה לא עניין של משקלים או מוטיבציה. יש שני עקרונות בסיסיים שכדאי להכיר ויהפכו את האימונים הפונקציונאליים לחכמים ומדויקים יותר בהתחלה זה עובד מושלם. את מתחילה להתאמן באימונים פונקציונליים, המשקלים עולים, הגוף מרגיש חזק יותר ויש תחושה ברורה של התקדמות. ואז, בלי אזהרה מוקדמת - משהו נתקע. את מתאמנת באותה רצינות, מזיעה לא פחות, אבל התוצאות כבר לא מגיעות באותו הקצב. הרבה מתאמנות מפרשות את זה כבעיה אישית: ״אני לא מתאמצת מספיק״, ״אולי אני צריכה להוסיף עוד משקל״, ״כנראה שאני פשוט

פילאטיס ובר הם שני אימונים שמככבים בסטודיוס שלנו בתל אביב. מהצד הם נראים לפעמים דומים: תנועות קטנות, עבודה מדויקת, מוזיקה טובה ואסתטיקה מוקפדת. אבל מי שמתאמנת בשניהם יודעת - התחושה בגוף שונה לגמרי יש ימים שפילאטיס מרגיש בדיוק מה שהגוף צריך, ויש ימים שדווקא שיעור בר נותן את האנרגיה והחיזוק שחסרים. אז מה בעצם ההבדל בין פילאטיס לבר? ולא, לא מדובר בשאלה של ״מה יותר קשה״, אלא איזה סוג תנועה הגוף שלי צריך עכשיו? מה ההבדל בין PILATES לשיעור BARRE? ההבדל הבסיסי בין פילאטיס לבר טמון ב

למה בכלל יש חלוקה לרמות בפילאטיס, מה באמת מבדיל בין מתחילים, ממשיכים ומתקדמים ואיך לדעת מתי (ואם) נכון לעלות רמה - בלי אגו ובלי פחד אם את מתאמנת ב פילאטיס מכשירים , או מתלבטת למה להירשם בסטודיו חדש, סביר להניח שנתקלת בטייטלים שונים של ״פילאטיס מתחילים״, ״פילאטיס ממשיכים״ ואולי אפילו ״פילאטיס מתקדמים״. אם עלתה לך בראש השאלה: האם אני מתאמנת מתחילה? או שכבר הגיע הזמן לעלות רמה? מצד אחד, שיעורי מתחילים מרגישים בטוחים ומוכרים. מצד שני, לפעמים משהו שם כבר לא מאתגר כמו פעם, והסקרנו