איך למצוא את הייחוד שלך כמדריכת פילאטיס?

המדריך המעשי לשאלות ותשובות שכל מדריכה חייבת לשאול את עצמה

בין כל הרפורמרים, המזרנים והמערכים המדויקים השאלה האמיתי שכל מדריכת פילאטיס שואלת את עצמה בשלב כלשהו היא: מה אני מביאה לחדר?

לא רק במובן של ידע או הסמכה, אלא במובן העמוק יותר: מה הנוכחות שלי מייצרת אצל המתאמנים? מה הערך המוסף שלי? מה הסגנון שמייחד אותי כמדריכה?

הרי כולנו לומדות את אותם העקרונות נשימה, מרכז, שליטה, דיוק, זרימה וריכוז. כולנו מכירות את הרפרטואר הקלאסי של ג׳וזף פילאטיס, מבינות אנטומיה ברמה כזו או אחרת, ומלמדות מתוך אהבה לשיטה. אבל ההבדל בין שיעור טוב לשיעור שנחרט בזיכרון הוא את. 

אז איך לגלות את הקול שלך, לפתח את הכיוון המקצועי שלך ולהפוך את ההדרכה למקור השראה אמיתי? 

מה הערך המוסף שאני מביאה לשיעור פילאטיס?

הערך שלך לא נמדד רק בכמה את יודעת אלא באיך את גורמת למתאמנים שלך להרגיש. 

ערך מוסף נוצר כשיש הלימה בין מה שאת מלמדת לבין האופן בו את מתקשרת את זה. 

כדי לזהות את הערך שלך תשאלי את עצמך: 

• מתי הרגשתי שהשיעור זרם? מה קרה שם?

• איזו מחמאה חוזרת אליי שוב ושוב ממתאמנים? (״יש לך עין מדויקת״, ״יש בך רוגע״, ״את קוראת את הגוף שלי״)

• באילו רגעים אני הכי נהנית ללמד?

התשובות לשאלות האלו מציירות את ה-DNA המקצועי שלך המקום שבו את הכי את. שם נמצאת ה״חתימה״ שלך. 

איך יוצרים קול ייחודי כמדריכה שעובדת לפי עקרונות הפילאטיס?

הקול שלך נולד מהמפגש בין הידע המקצועי והניסיון שרכשת (בכל תחום שהוא), לבין האישיות שלך. את לא צריכה להמציא את הגלגל, אלא להאיר את הגלגל באור שלך. 

איך עושים את זה בפועל?

1. תלמדי ממגוון מורים - תראי ותרגישי מה עובד לך ומה לא מהמבטים, המגע, טון הדיבור, המעברים... לא כדי להעתיק, אלא כדי להבין מה מדבר אלייך. 

2. תתרגמי עקרונות לשפה שלך - אם ״שליטה״ הוא העיקרון איך הוא מתבטא אצלך? איך את מתחברת אליו? האם העיקרון מספיק ברור לך? אולי הוא מתבטא באופן רגשי?

3. הכניסי את עצמך לשיעור - את לא צריכה לשמור על דיסטנס. תכניסי משפטים שאת אומרת תמיד, סגנון המגע שלך, רגעים של צחוק כל אלו הם דברים קטנים שבונים זהות.

4. תהיי עקבית - קול ייחודי נבנה מתוך חזרתיות מודעת. כך, המתאמנים מזהים אותך ומרגישים איתך בבית, והם עם תחושת ביטחון גם אם תחליטי להפתיע אותם פתאום.

הכי חשוב אל תפחדי להביא את עצמך. הקול שלך הוא לא משהו שנוחת פתאום, הוא מתגבש ומבשיל דרך עשייה, למידה והקשבה פנימית. 

האם אני חייבת להיצמד רק לרפרטואר הקלאסי?

לא בהכרח. הרפרטואר הוא הבסיס, כמו שפת אם ממנו יוצאים ואליו חוזרים. 

ג׳וזף פילאטיס עצמו לא היה נוקשה כל כך כפי שנוטים לחשוב. הוא התאים, שינה ושילב מכשירים ואלמנטים שונים לפי האדם שעמד מולו.

האיזון הוא המפתח: הרפרטואר שומר על הדיוק והמסגרת, והגיוון שומר על העניין וההתפתחות. 

תשתמשי בידע שלך באנטומיה ובניסיון מחיי היום יום כדי להעשיר את הדרך, לא כדי לשנות את היסוד. 

זה ההבדל בין מדריכה שמלמדת תרגילים לבין מדריכה שמלמדת אנשים בתנועה. 

איך אני יכולה להפוך כל שיעור לאישי ומותאם באמת?

כאן נמצאת הליבה של ההדרכה שלך לראות את מי שמולך. לא את היציבה ה״נכונה״, אלא את האדם שבתוכה. 

התאמה אישית היא לא רק שינוי עומס או טווח תנועה היא חקירה. חקירה של הגוף, של הדפוס, של היום הספציפי הזה. 

כך תעשי את זה:

• תתחילי כל שיעור בשאלה קטנה: איך הגוף שלך מרגיש היום? יש משהו שאני צריכה לדעת?

• במהלך השיעור תשאלי שאלות על ״איך זה מרגיש בגוף שלך?״, במקום להתמקד רק בנראות. 

• תצרי ״התקדמות בשכבות״ רצף שבנוי נדבך על נדבך, ומאפשר לכל מתאמן לבחור את הרמה המתאימה לו באותו תרגיל, שמתאימה לו היום. 

• תעודדי חקירה - תשלבי משחקי קצב, עצימת עיניים כל אלו מפתחים מודעות.

כשמתאמן מרגיש שאת רואה אותו (ובמיוחד בתוך שיעור קבוצתי), הוא מתחיל לראות ולהרגיש את עצמו. 

שם קורה הקסם האמיתי של פילאטיס. לא רק חיזוק שרירים, אלא חיזוק הקשר לגוף.

איך אדע שמצאתי את הכיוון שלי?

• כשאת מרגישה ביטחון ושקט במקום צורך להוכיח. 

• כשהשיעורים שלך זורמים בלי לחשוב על ״מה עכשיו״, כי הם את, לא כי למדת אותם בעל פה. 

• כשהמתאמנים אומרים ״הרגשתי היום אחרת״ ואת יודעת שזה לא במקרה.

הכיוון שלך לא נמדד בתעודות או בכמה תרגילים חדשים המצאת, אלא ביכולת שלך להשפיע. לגרום למישהו לנשום אחרת, לזוז אחרת, להרגיש אחרת. שם נולדת המדריכה שאת רוצה להיות. 

והנה עוד כמה שאלות למדריכות שחושבות קדימה:

איך אני יכולה לשמור על השראה?

להישאר תלמידה. ללמוד, להתאמן, להתבונן, לכתוב, לשאול שאלות את עצמך ואחרים. השראה היא תוצר של סקרנות.

איך להתפתח בלי ללכת לאיבוד בין קורסים?

במיוחד בהתחלה, אל תתפזרי. בחרי נושא אחד להעמיק בו בכל פעם אנטומיה, תקשורת, נוכחות והעמיקי בו עד הסוף.

איך אפשר לדעת שהמתאמנים באמת מרוצים?

הם חוזרים. הם מביאים חברים. הם מחייכים בסוף השיעור. 

תזכרי מדריכה טובה מלמדת תנועה, מדריכה מעולה מלמדת אנשים.

להיות מדריכת פילאטיס זה לא רק מקצוע, זו דרך חיים של חיבור, הקשבה וחקירה מתמדת של הגוף האנושי.

הדרך למצוא את הקול שלך מתחילה בשאלה פשוטה: מה את רוצה שיישאר איתם אחרי שהשיעור נגמר? 

אם תדעי לענות עליה בכנות  מצאת את הכיוון שלך.

רוצה להעשיר את ארגז הכלים שלך כמדריכת פילאטיס? כל הסדנאות והקורסים שלנו מחכים לך כאן